משל לאחד שהי’ עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת

עוד שם במדרש א”ר יצחק משל לאחד שהי’ עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהי’ אברהם אבינו אומר תאמר שהעוה”ז בלא מנהיג עד שהציץ עליו הקב”ה ואמר לו אני הוא בעל העולם: טויש להבין היתכן לומר שא”א הי’ מסופק ח”ו בהעדר השגתה והרי בן ג’ או בן מ”ח שנה הכיר את בוראו, ועוד הלוא בעצמו ראה השגחת הש”י עליו שנשלך לכבשן האש וניצל, וכבר דברנו מזה, ונראה עוד לומר עפ”י דברי הרמב”ם והרמב”ן דלפי מסת דביקות האדם בהש”י כן הוא מושגח, י”ל שחקירת אאע”ה הי’ אולי מחמת רשעת הדור מסלק הש”י השגחתו מהם והניחם למקרים, וזהו המשל בירה אחת דולקת, ואין איש מכבה הדליקה, שיש מקום לחשוב שבעה”ב עזבה ולא איכפת לי’ בקיומה, אך באמת ח”ו לומר ששום דבר שבעולם מסולק ממנו ההשגחה, אלא הכל הוא בהשגחה נפלאה שהניח למקרי יום לשלוט בהם, הכל במדה ובמשפט אמת, ואין שום דבר נעלם ממנו ית”ש וכל יצר מחשבות כצדיק כרשע, ומה שהרשעים השגו חיל הוא מפני כי כך הוא רצונו שיהי’ התגברות הרע בעולם, למען יזכו הצדיקים בהתרחקם מהם ולא יתפתו אחריהם, כי באם לא הי’ הרע מתפשט כ”כ בעולם לא הי’ כ”כ זכות לצדיקים, וזהו שאמר המדרש תאמר שעוה”ז בלא מנהיג דא”כ הי’ במשמע שהי’ מסופק אם כלל העולם הוא בלא מנהיג אפי’ הצדיקים בני עוה”ב וזה לא יתכן כנ”ל אלא אמר עוה”ז שהיינו התפשטות הרע בעולם שהוא רק בעוה”ז ולא בכלל העולם והציץ עליו הקב”ה וא”ל אני הוא בעל העולם היינו כלל העולם כעוה”ז כעוה”ב, וכך רצוני והשגחתי, וכאמרם ז”ל בראתי צדיקים בראתי רשעים, הרי שמייחס אף לרשעים בריאה שהוא בכוונה והשגחה, ומאחר שמייחס הבריאה גם עליהם ע”כ כשם שקילוסו של הקב”ה עולה מתוך ג”ע כך קילוסו של הקב”ה עולה מתוך גיהנם, ודו”ק: