וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
בראשית כב ב
וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
בראשית כב ב
חוני
כמות קריאות ביאור 89
ענין נסיון העקידה י”ל שהעיקר הי’ האהבה ורצון שהי’ לו לאברהם ע”ז, כי בלאו זה מה הי’ לו לעשות כי אם לא ישחוט לו הלא הברירה בידו של הקב”ה ליטול נשמתו בלא זה, והאות על האהבה ורצון הי’ הזריזות כמ”ש וישכם וגו’ ושבת ע”י שממהרים לבא וגו’ מורה ע”ז שמקבלין את השבת בשמחה וע”י שקיבל ציווי הש”י בשמחה עי”ז לא נשחט יצחק, דאל”כ לא הי’ ראוי לקבל מאמר ונביאותו של השי”ת שנית אל תעש לו מאומה דאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה:
וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
בראשית כב ב