באור

משתפים בפנימיות התורה

אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃

בראשית ו ט

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 37

נלקח מספר: שם משמואל

אשרי האיש זה נח

והנה במדרש תהילים ד”א אשרי האיש [אשר לא הלך בעצת הרשעים] מדבר באדה”ר אמר אדה”ר אשרני אם לא הלכתי בעצתו של נחש ובדרך חטאים לא עמד אשרני אם לא עמדתי בדרכו של נחש, ובמושב לצים לא ישב אשרני אם לא ישבתי במושבו של נחש ושל לצים וכו’ מכאן שהי’ ליצן [כך הוא גי’ הילקוט] וכו’ ד”א אשרי האיש זה נח דכתיב נח איש צדיק אשר לא הלך בעצת רשעים בשלשה דורות דור אנוש דור המבול דור הפלגה על דעתו דר’ יהודה בעצת רשעים זה דור אנוש ובדרך חטאים זה דור המבול ובמושב לצים זה דור הפלגה שהיו כולם ליצנים וכו’, אשר פריו יתן בעתו זה שם, ועלהו לא יבול זה חם וכל אשר יעשה יצליח זה יפת: ווהנה שלשה תוארים הללו, רשעים, חטאים, לצים, יש לפרש שהם קילקול גוף ונפש ושכל רשעים הוא בנפש כמ”ש נפש רשע אותה רע, חטאים היא בגוף, ובש”ס יומא חטאים אלו השגגות ושוגג הוא בלי דעת ומתייחס רק לגוף, לצים הוא בשכל כבמדרש כל לצים שבמקרא במינות הכתוב מדבר, ומינות הוא קילקול השכל, וכן עמידה הליכה ישיבה, עמידה הוא בגוף, הליכה מתייחס לנפש שהיא מתנענעת, ישיבה להשכל מלשון ישוב הדעת, וע”כ נתן הכתוב הליכה לרשעים, ועמידה לחטאים, וישיבה ללצים, ואמר המדרש שהכתוב מדבר באדה”ר שהי’ מתאונן על עצמו שנכשל בשלשה אלה כנ”ל, ומדברי המדרש שלפנינו דמדבר בנח משמע דרשעים בשכל ולצים בנפש וכמו שיבוא לפנינו בעזהי”ת: זונראה דמה דאמר עוד המדרש דבנח הכתוב מדבר היינו דנח תיקן חטא אדה”ר בשלשה דברים הללו, כי כבר הגדני ששלשה דורות, אנוש, מבול הפלגה, הי’ שולט בהם כחות חיצוניות שהיו מושכין לע”ז ג”ע שפ”ד, דור אנוש לע”ז, דור המבול לג”ע, דור הפלגה לשפ”ד, ונח בשלש דורות הללו הי’ לו נסיון גדול שלא נפגם מאויר משחת שהי’ שולט אז, כידוע שהרשעים פוגמין את הצדיקים במחשבה, ונח עמד בצדקו בכל שלשה דורות ולא נפגם אפי’ במחשבה, וידוע דברי מהר”ל דשלשה עבירות אלו הם זה בגוף וזה בנפש וזה בשכל [אף שלפי פירושנו הנ”ל בשלשה תיבות רשעים חטאים לצים שהם נפש גוף ושכל לא אתיא כדברי המדרש רשעים דור אנוש לצים דור הפלגה שדור אנוש הוא חטא ע”ז שבשכל ודור הפלגה הוא שפ”ד כמו שהגדנו במק”א, אין לחוש כי ג’ אלה מתחלפין, והמקולקל באחד מקולקל בכולם, וכבר הגדנו שהם לעמת הג’ מתנות טובות שבמדרש מטות שזכה באחת מהן זכה בכולם, ואלה הם להיפוך, ואין תימה מה שבאדה”ר מתפרש רשעים חטאים בסדר נפש גוף שכל, ובנח מתפרש שכל גוף נפש, וכן דורש נמי באברהם רשעים זה דור הפלגה שהוא שפ”ד שהוא בנפש, וכן יתפרש נמי באדה”ר], וע”כ תיקן נח את חטא אדה”ר שהי’ בשלשה אלה: חונראה דזהו השלשה תוארים של נח, איש צדיק, תמים הי’ בדורותיו, את האלקים התהלך נח, תמים הוא בגוף, וכענין שנאמר לאברהם בפרשת מילה התהלך לפני והי’ תמים, ובמדרש שהערלה הוא פסולת ומום הגוף, ובמילת הערלה נעשה הגוף תמים, א”כ נח שנשתבח שהי’ תמים הוא תיקון הגוף, וע”כ דרשו מזה שנולד מהול, ובש”ס ע”ז שלא הי’ טריפה, היינו שהגוף הי’ שלם, צדיק בנפש, שצדיק הוא היפוך הרשע, וכמ”ש נפש רשע אותה רע, ע”כ להיפוך הצדיק הוא שלימות הנפש, וכן כתיב לא ירעיב ה’ נפש צדיק, את האלקים התהלך נח, הוא בשכל, ונראה שע”כ הזכיר שמו בפסוק ראשון שלשה פעמים, לרמז זה שזכה לתקן את שלשה אלה: טולפי האמר יובן קריאת שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה’, שמאחר שהוא תיקן את החטא, ראוי שהוא ינחמנו וגו’, דבלא”ה מה טעם שזה ינחמנו, ולמה הוא ולא אחר אלא ודאי שנביא הי’ וקרא את שם בניו לפי מה שראה שהוא יתקן את החטא: יונראה עוד לומר דזה שהוליד שלשה בנים שם חם ויפת, שבודאי הי’ הקטרוג מחטא אדה”ר עדיין גדול שלא יולידם למען לא יבוא לבנות העולם מהם, אך בשביל שתיקן את חטא אדה”ר נדחה המקטרג וכחות החיצונים מלמנוע לידתם, והוא כעין תיקון הנשים במצוות נדה חלה והדלקת הנר לדחות את המקטריגים וכחות החיצונים שמאמצים למנוע את הלידה כנ”ל, כן נמי הי’ ענין נח שהמקטריגים וכוחות החיצונים הי’ רוצים למנוע לידת הבנים בשביל חטא אדה”ר, והוא בתיקונו את החטא דחה את כוחות החיצונים ההם: יאולפי האמור יש ליתן טעם על איחור לידת הבנים, שבמדרש נתן טעם לזה והובא ברש”י, ולפי דרכנו י”ל עוד מחמת כחות החיצונים שהי’ מונעים הלידה עד שתיקן את החטא של אדה”ר, ואף שבפועל עדיין לא הי’ דור הפלגה, מ”מ הי’ בכח, ונעשה באריכת זמן הזה צדיק תמים עד שלא יוכלו לו, והשי”ת היודע מחשבות דן את האדם לפי מעשים טובים שעתיד לעשות כידוע: יבוהנה כבר הגדנו ששלשה בנים אלו מקבילים לגו”נ ושכל, שם בשכל, חם בגוף, יפת בנפש, ואין מהצורך לכפל הדברים, ולפי דברינו הנ”ל יש להוסיף ולומר שכל עצמן של לידתן הי’ מחמת תיקון שלשה אלו, ע”כ הי’ תיקון זה נראה בהבנים, וזהו שבמדרש תהלים הנ”ל, דבשביל שלא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב, הי’ שכרו אשר פריו יתן בעתו זה שם, ועלהו לא יבול זה חם, וכל אשר יעשה יצליח זה יפת, שלשה אלה מול שלשה אלה, ואף שאחרית דבר חם שלא הי’ צדיק, מ”מ י”ל שבתולדתו הי’ הגוף מזוכך, אלא שהוא קלקל בעצמו מחמת רוע בחירתו, וכן משמע דמחמת ששימש בתיבה לקה בעורו ונעשה מפוחם מכלל שמתולדתו לא הי’ כן: יגולפי האמור יובן דברי המדרש תנחומא דפתח לה פתחא להאי פרשתא מהא, דעל שלש עבירות וכו’ להעיר על ענין נח ועל לידת הבנים שהי’ הכל בדומה וכנ”ל: