ויעל אברם ממצרים וגו’ הנגבה

ויעל אברם ממצרים וגו’ הנגבה, ואף דכשהוא הולך ממצרים לא”י למזרחית צפונית הוא מהלך פירש”י הנגבה לבוא לדרומה של ארץ ישראל שהוא הר המורי’ שהוא בדרום א”י, ויש לדקדק מ”ש אח”כ וילך למסעיו מננב עד בית אל עד המקום אשר הי’ שם אהלו בתחילה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, והנה מקום זה הוא בגביל בני יוסף שהוא לצפונו של הר המורי’ וא”כ ההולך ממצרים שהוא בדרום אל הר המורי’ אין לו לעשות דרכו אל מקום המזבח ההוא, ואדרבה מקום הזה הוא להלאה מהר המורי’ לצפון או סמוך לו ולמה לא הלך להר המורי’, ומוכח מזה שלא הי’ כוונתו הליכתו להר המורי’: גונראה דהנה לעיל בפרשה ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה פירש”י לבוא לדרומה של א”י וכו’ הר המורי’ שהוא נחלתו והמזבחות שעשה מקודם בשכם ובין בית אל ובין העי הי’ הכנה לבוא לזה התכלית כענין מעלין בקודש, והנה אברהם הי’ לו מירוק ונסיון במצרים, וכבר הגדנו בשם כ”ק אבי אדומו”ר זצללה”ה שאאע”ה לגודל מעלתו לא הי’ כל הנסיונות ראוי להקרא נסיון, שהרי הי’ תופסין מקום כלל לעומת דרגין שלו בקדושה, לולא שניטל ממנו מקודם כל המדריגות עכ”ד, וכענין שנאמר בהעקידה וירא את המקום מרחוק, פירש שראה אז את הש”י הנקרא מקום מחמת שהוא מקומו של עולם מרחוק ממנו, ובזוה”ק אברהם נחית וסליק וכמ”ש ויעל אברם ממצרים, ע”כ ראה א”ע כאלו היום נולד ומתחיל מחדש בהתחזקות וחיות גדול מאד יותר מבראשונה, וע”כ כמו בראשונה התחיל עליותיו מבית אל והעי כנ”ל, כן נמי עשה באחרונה שהתחיל מחדש מבית אל ועלה מדרגא לדרגא כענין מעלין בקודש עד הר המורי’, וע”כ כשעבר סמוך להר המורי’ לא סר שמה אלא הלך מקודם לבית אל ע”ד לחזור ללכת משם להר המורי’: דוי”ל שזה מטבעו של א”א זקן וזקינה מכאן בחור ובתולה מכאן, וברש”י ב”ק (צ”ז:) בחור ובתולה הם יצחק ורבקה, ולפי”ז לא יצא המטבע עד אחר לידת יצחק, ולולא פירושו יש לפרש דקאי על אברהם ושרה עצמם, שהתחילו בכל פעם מחדש כאלו הי’ בחור ובתולה ולא נתיישן העבודה אצלם, ונראה שזהו שאנו אומרים בזמירות שבת בחמרא גו כסא ובמדאני אסא לארוס וארוסה להתקפא חלשין: