הטעם שמילה בשמיני

הנה בזוה”ק דנח הוא שבת לשון נייחא, ונראה דהנה כתיב והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל ומלת רשע היפך מלת צדיק וידוע מאמר הזוה”ק דצדיק נקרא מי ששומר הברית וממילא יובן אשר רשע נקרא מי שפוגם בברית, ובאשר אמרו ז”ל אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום, כי כל דבר יש לו שורש למעלה ולמטה ומאן דפגים ברית מקלקל האחיזה שלו בשורש ע”כ שוב אין לו מקום וזהו מ”ש והרשעים כים נגרש השקט לא יוכל שאין להם מנוחה וזה מאמר האר”י על הכתוב, כי גר יהי’ זרעך שכל הגלות בא מפגם הברית מהאי טעמא שמחמת הפגם ברית אובד את מקומו ובא גלות ודור המבול שפגמו בברית א”כ נתקיים בהם והרשעים כו’ א”כ הי’ הם ההיפך ממנוחה, והנה אז”ל בשבת מה הי’ העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה ודור המבול שהי’ היפך מנוחה לא פעל עליהם קדושת שבת מאומה אף ששבת קבוע וקיימא אך מחמת שהיו הם   ההיפוך לא הי’ יכולין לקבל מקדושת שבת ונח שהי’ להיפוך הדור ההוא והי’ שומר הברית א”כ הי’ הוא הכלי לקבל מנוחה על כן כל המנוחה שהשפיע השבת אז בעולם קיבל הוא ולכך נח הוא שבת מלשון נייחא, ולכך שבת הוא גאולה דשבת הוא מנוחה ההיפוך מגלות, וממוצא הדבר נשמע דאין אדם יכול לקבל קדושת השבת רק לעומת מה שהוא שומר הברית וכמה שהוא שומר הברית כל כך הוא נוטל משבת, וזה הוא הב’ אותות וצריך להיות אצל כל אדם אות ברית ושבת כי בלתי אות ברית א”א לו לקבל שבת ובאמת י”ל דה”ה להיפוך שא”א להיות שומר הברית בלתי שמירת שבת וז”ש במ”ר ששאלה מטרונה וכי אפשר שתהי’ אש בנעורת ואינה מבערת היינו שמצד הטבע א”א להיות שומר הברית ואמת הוא כן אך מחמת שישראל יש להם שבת ועד שבת הי’ הכל נמתחין והולכין בימי הקריאה עד שבאה שבת ושב הכל למקורו ומכח זה יש להם לישראל כח מן למעלה מהטבע ולכך יכולין להיות שומרי הברית: גובזה יש להבין המ”ר אמור פכ”ו טעם שמילה בשמיני משל למלך כו’ לא יראו פני עד שיראו פני מטרונה תחילה כו’ עד שתעבור עליו שבת שאין ז’ ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת, והיינו דכשם ששמירת הברית הוא למעלה מהטבע כן מילה עצמה הוא למעלה מהטבע וכמ”ש כי עליך הרגנו כל היום זה מילה ומ”מ רואין אנו כל ישראל חיים וקיימין, וע”כ מפני כח למעלה מהטבע ולכך נתנה בשמיני ולכך ב”נ אין נצטוה על מילה דהם אין להם רק ז’ מצוות, משום שהם בתוך הטבע ולכך אין להם אלא ז’ מצוות, ולכך צריך דווקא שיראה פני המטרונה תחלה וא”א רק באמצעות השבת, שהוא ג”כ למעלה מהטבע: דעוד י”ל באופן אחר כוונת המ”ר במטרונה תחילה דהנה האר”י ז”ל כ’ הענין שניתנה מילה בשמיני משום דאז מאיר על האדם ממקום גבוה ואין יכול לסבול עוד הערלה, כמו כן י”ל על יום השבת דאין שם ערלה עליו עד שבא יום השבת דכל דבר נתפעל מהיפוכו, והיפוך ערלה הוא שבת והבן: