וירא ד’ אל אברהם

וירא ד’ אל אברהם, להבין הלא כבר נגלה אליו הקב”ה ומה זה שכתב המ”ר שאמר אברהם אבינו לולא שעשיתי כן מהיכן הי’ הקב”ה נגלה אלי הלא כבר נגלה אליו השי”ת, והאמרי יושר תי’ שעד הנה הי’ לצורך המאמר משא”כ עתה יע”ש, ולבאר הדברים נראה דהנה הרמב”ן ז”ל ריש פ’ שמות כתב וז”ל וכשיצאו ממצרים אעפ”י שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב”ה והשרה שכינתו ביניהם ואז שבו אל מעלת אבותם שהי’ סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים עכ”ל, והנה זה בא ללמד ונמצא למד שהי’ השראת השכינה על האבות כמו שהי’ אח”כ במשכן וזה נעשה רק אחר המילה דקודם המילה מבואר במ”ר דהי’ כמו בעל מום שא”ל הקב”ה לאברהם אין בך פסולת אלא הערלה העבר אותו ובטל המום וכמו כל איש אשר בו מום לא יקרב ושכינתא לא שריא באתרא דפגים א”כ לא הי’ יכול להיות השראת השכינה עד שהוסר הערלה ממנו ונתבטל המום, ומבואר במ”ר ר”ל פתח ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה’ אמר ומה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי הריני נגלה עליו ומברכו, פרש”י דכתיב כי היום ד’ נראה אליכם, אברהם שמל א”ע לשמי עאכו”כ שנאמר וירא אליו ד’ ע”כ, הרי השוה המ”ר כוונת וירא למאה”כ ד’ נראה אליכם שבמשכן, והנה אמרו חז”ל במדרש לשעבר היתה השכינה מצוי’ עם כל אחד ואחד ואח”כ רק במשכן, והיינו דכמו שהי’ אצל אאע”ה מחמת שהוא הי’ מרכבה לשכינה, הי’ השראת שכינה אצלו כן הי’ אצל כל אחד ואחד הצדיקים שהי’ מוכנים לזה ואח”כ היתה באמצעית המשכן היינו שנתקיים בכל איש ישראלי מאה”כ ושכנתי בתוכם דייקא, ע”י אמצעית המשכן והמקדש שע”י כן זכה כאו”א להגיע לזה, והיינו טעמא דבתפלה צריך לכוון כנגד בית קה”ק משום דתפלה הוא לשון חיבור נפתולי אלקים נפתלתי נתחברתי כו’ והחיבור יכול להיות רק באמצעות המקדש, ולכך צריך לכוון כנגד בית קה”ק, ולכך לא מצינו אצל אברהם לשון תפלה קודם שנימול דתפלה הוא רק מצד חיבור בהמ”ק, וזה נעשה רק אחר שמל כנ”ל שנעשה בעצמו ביהמ”ק ובזה יובן מה שמאריך התנחומא בפתיחה לפ’ וירא מענין תפלה, דע”י המילה נפתח פתח לתפלה: גוהנה אין בנין ביהמ”ק דוחה שבת ואף שקרבנות דוחין שבת מוכרח שבשבת א”צ ביהמ”ק מחמת שבשבת נמצא הכח שיש בבהמ”ק, דכמו שבהמ”ק הוא השראת שכינה כמו כן בשבת וז”ש בזמירות של שבת יה”ר קמי’ דישרי’ על עמי’, וכמו שמצינו באאע”ה שאמר לי’ הקב”ה העבר הפסולת, כמו כן ההכנה לשבת הוא להעביר הפסולת, ושמירת הברית, ומזה יצא לנו לימוד על האדם כמו שבאברהם אבינו נפתח פתח התפלה ע”י השראת השכינה וכמו במקדש ששם עיקר התפלה, כמו כן אצל כל האדם העיקר זמן התפלה הוא בשבת ואף אנשים דבימי החול לא יכולין להכין א”ע כל כך לזה מחויבים בשבת להתאמץ בכל עוז להתפלל בכוונת הלב ובהשתפכות הנפש, כי הזמן עצמו מסוגל ומסייע לתפלה: