באור

משתפים בפנימיות התורה

וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃

בראשית יח יב

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 59

נלקח מספר: שם משמואל

ותצחק שרה

ותצחק שרה, להבין הלא ראתה שחזרה לנערותה, ועוד הלא א”א שלא אמר לה אברהם הנבואה שנאמר לו שלא תקרא שמה שרי, והוכרח לומר לה כל הנבואה שנאמר ונתתי ממנה לך בן, ונראה דכשנסתכל בכתובים נראה שיש שינוי בין ההבטחה שבסוף פ’ לך לך לבשורת המלאך, דשם נאמר וגם נתתי ממנה לך בן, מיוחס לאברהם, עוד שם שרה אשתך תלד לך בן עוד שם אשר תלד לך שרה, ובבשורת המלאך נאמר והנה בן לשרה אשתך מיוחס אחרי’, והענין מבואר בזוה”ק שכל שהוא מצד הנוקבא אינו מוליד ובאמת יצחק אבינו הי’ מצד הנוקבא ולא הי’ ראוי להוליד, אך ע”י העקידה שפרחה נשמתו וחזרה אליו נשמה מצד הדכורא, כ”ז מבואר בזוה”ק, והנה ענין העקידה לא הי’ נודע אז ובכן שפטה שרה שמחמת שהבן יהי’ מצדה לא יוליד א”כ אינו מקוים הנבואה ששמעה מאברהם שאמר הקב”ה וברכתי’ והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהי’ ע”כ צחקה על הבטחת המלאך ולא הי’ זה בעינה כלום, ובזה יובן לשון הפסוק שאמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה שהיל”ל תהי’ לי עדנה ולהנ”ל יובן שפיר דאמת שכבר ראתה שחזרה לנערותה אך כוונתה הי’ אחר שהיא בלבד חזרה לנערותה ולא הוא א”כ יהי’ מסטרא דנוקבא ולא יוליד, וז”ש ואדוני זקן, וא”כ לא יצא מחשבתה הרצוי’ לפועל כי כל כוונתם הי’ שיולידו בן שיצא ממנו אומה הישראלית, והבן שיוליד מבשורה זו הלא לא יוליד והגם שהיתה מצפה ובוטחת שיקוים מאמר השי”ת ותלד בן שיצא אומה הישראלית אבל הבן שיצא מבשורה זו הלא לא יוליד א”כ היתה לצחוק בעיני’ ולא נחשב לכלום בעיני’ והנה אמרו בגמ’ מי העיר ממזרח צדק שא”ל הקב”ה לאברהם צא מאצטגנינות שלך מאי דעתיך דקאי צדק במערב מהדרנא לי’ למזרח, יע”ש, פי’ הדברים דמזרח מיוחס לזריחת האור ומערב לביאת האור ובאשר אברהם הי’ לעת זקנתו היינו שמזלו שהוא צדק הי’ קאי ועומד אצל מערב היינו אצל השקיעה ולכן חשב שלא יוליד וא”ל הקב”ה מהדרנא לי’ למזרח שיותחל עתה אורו להאיר ולהזריח, ולכך חשבה שאף שאברהם יוליד בן בבשורת המלאך אף כשהוא זקן, אבל לא תהי’ מצדו רק מצדה, דמצדו הוצרך לחזור מקודם לנערותו כמו שהחזיר הצדק למזרח, ובודאי בטחה בהש”י שיחזרהו עוד לנערותו ואז יוליד בן שיקום ממנו אומה הישראלית אבל הנולד בבשורת המלאך הוא לצחוק בעיני’, וע”ז באה תשובת הש”י היפלא מד’ דבר, ולמה זה צחקה שרה, היינו אף שמצד השכל הי’ הצדק אתה אבל אחר שהאמינה שהוא מלאך והוא ממאמר השי”ת לא הי’ לחקור כלל רק להאמין בתמימות שאיך שיהי’ יהי’ טוב וכאשר באמת הי’ בסוף, והוחזר לו נשמה מסטרא דדכורא בעת העקידה: