עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר חִטָּה מִין אִילָן הִיא. דְּתַנְיָא: אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיְתָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״אַבָּא״ וְ״אִמָּא״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן.
ברכות מ יד
חיטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן
הגמרא מסבירה שעץ הדעת היה חיטה, ומוכיחה זאת באומרה שתינוק מתחיל לקרוא לאביו ואימו רק ממתי שמתחיל לאכול דגן. הדגן הינו סמל לחוכמה. החיטה היא עץ הדעת על פי חז”ל, וירדה ממדרגת עץ למדרגת עשב אחרי החטא[1]. היא לחם הפנים והיא המצה. היא התבונה של האדם. ולכן יסוד האוכל של האדם הוא החיטה. זאת לעומת עמים שאינם צאצאי אדם הראשון. כידוע, על פי האריז”ל[2], אדם הראשון הוא האדם הנביא הראשון, אך יכול להיות שהיו עוד עמים אחרים לפני כן. אפשר לראות במציאות, שעד היום, בסיס האוכל של עמים מסוימים אינו החיטה, אלא האורז או תפוח האדמה, לדוגמה בעמי אסיה או דרום אמריקה, ויכול להיות שמדובר בצאצאים של ציביליזציות שקדמו לאדם הראשון.