לך לך ב’ פעמים אחד מארם נהרים, ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן

במדרש לך לך ב’ פעמים אחד מארם נהרים, ואחד שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן, ויש להבין מה תועלת הי’ חזירתו לחרן, ולמה לא נתיישב אז תיכף בארץ ישראל, ונראה דהנה עדיין הי’ שקוע שמה נשמות גבוהות, האמהות והשבטים ונשמת דוד המע”ה, וטרם ברית בין הבתרים, לא הי’ לו כח להוציאן משם, ונראה דכל הנפש שעשו בחרן נמי ביציאה שני’ הוציאם אתו, אך אחר שנעשה בעל ברית להשי”ת וקנה תוספות מעלה, חזר לשם להוציאם,. ואף אותם שלא זכו להתגייר אז ולהעלות אתו תיכף, מ”מ בהיותו שמה התעוררו לצאת ויצאו בזמנם, דוגמא שהי’ ברצון משרע”ה לעבור בארץ אדום, שאיתא בספרים הקדושים שאם הי’ עובר שמה הי’ מוציא כל אותן נשמות השקועים בקליפת אדום, והי’ עולים אח”כ בנקל, וכענין ידוע שהצדיקים עוברים דרך גיהנם להעלות משם נשמות, ובדמיון מתכת שנמשך אחר אבן השואבת, כן נמי בהיות אברם שם אחר שהשיג מעלתו בברית בין הבתרים התעוררו הנשמות לצאת ולהפרד מקליפתם: יזיש להתבונן בענין לוט [שהי’ נשקע בו נשמת דהע”ה] והגלגולים שעברו עליו שנתיישב בסדום ונשבה, והחזירו אאע”ה, כי כל אלה א”א שיהי’ במקרה ח”ו, כמ”ש מהר”ל שדברים גדולים כאלה א”א שיהי’ במקרה, ונראה דהנה אמרו ז”ל מצאתי את דוד עבדי, היכן מצאתיו בסדם, ויש להבין למה מתיחס מציאתו בסדום ולא בכל הארצות שהי’ יושב בהן לוט מקודם, ואח”כ, ונראה דהנה אמרו ז”ל על דהמע”ה ראש השלישי, ראש לשלשת האבות, וכבר אמרנו היות ידוע שלשה אבות תקנו חטא אדה”ר שהי’ פתוך בי’ חטא ע”ז ג”ע שפ”ד, אברהם תיקן חטא ג”ע, יצחק תיקן חטא ע”ז, יעקב תיקן חטא שפ”ד, כבמהר”ל, ובאשר האבות תקנו את אלו, ע”כ זכותם הורישו לבניהם שלא יתמשכו אחר ג’ חטאים האלה, וידוע דשלשה חטאים אלה מתיחסים לגוף ונפש ושכל, אך יש באדם כח כולל כל אלה והוא צלם אלקים המחבר וכולל כל אלה, וכמו בגשמיות שכח שבמורכב הוא יותר גדול מכחות הפרט, כן ברוחניות כח של צלם אלקים שבאדם הוא יותר נעלה מגוף ונפש ושכל, ויש לעומתם נמי בכחות הרעות כח רע הכולל ע”ז וג”ע ושפ”ד יחדיו, ודוד הוא ראש לשלשת האבות יש בו כח גבוה יותר והוא עומד בפרץ לפני כח רע זה: יחוהנה מצינו עוד בו ענין הכניעה להש”י ביותר, ונפשו כגמול עלי אמו, וכל ספר תהילים מלא מזה, וידוע דכל הכוחות הי’ צריכין מירוק בדבר שבהיפכו, והנה מצינו שהי’ בו מדת הגיאות ביותר ובשביל זה הי’ המריבה בינו לבין אברהם, והי’ מתגאה לומר שכל בנין העולם יהי’ ממנו, וכן מצינו בבנותיו שהי’ סבורין שנחרב כל העולם בדור המבול, ומשמע שהי’ סבורין שגם אברהם נחרב, אלא שלוט גדול יותר במעלה מאברהם, ע”כ נמלט הוא ולא אברהם, וכן כתיב בכתוב שמענו גאון מואב גא מאד, מכל הלין נראה שלוט הוא קליפת גיאות, והוא היפוך מדת דהמע”ה שהוא הי’ בתכלית השפלות, ע”כ הי’ נשמתו נתמרקת בלוט, וכן דרגין שלו שהי’ ראש לשלשת האבות כבר אמרנו שהוא היפוך סדום, דבמדרש ואנשי סדום רעים אלו לאלו, וחטאים בג”ע, לה’ בע”ז, מאד בשפ”ד, ומשמע דרעים אלו לאלו הוא כח רע הכולל את שלשת החטאים, כענין אמרם ז”ל, קשה שנאת חנם שהי’ בבית שני מחטא ע”ז ג”ע ושפ”ד שהי’ בבית ראשון, והוא היפוך מדת דהמע”ה שהי’ ראש לשלשת האבות, ע”כ הי’ המירוק בסדום, וזהו מצאתי דוד עבדי, בסדום: יטוהנה ידוע שקליפת הגיאות הוא קשה מאד, ובזוה”ק ח”ג (רנ”א:) שיש עננין חשוכין שכל האור שבא אליהן לא יכולין לאנהרא להון, וכענין שבע פרות שבחלום פרעה שכתוב בהן ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה, וכ”ק אבי אדומו”ר זצללה”ה הגיד שזה קליפת הגיאות, שאם בא בו אור מתגאה עוד יותר, וע”כ להוציא נשמת דוד המע”ה מלוט שהוא קליפת גיאות הי’ קשה מאד, ע”כ סיבב השי”ת שנשבה ביד המלכים ושבוי כאלו איתניהו בי’ והי’ נעשה בהכרח נכנע לשעתו עכ”פ, ואז הי’ זמן שיתעורר בו נפש דוד המע”ה לצאת ולהפרד מקליפת לוט המקיפו, וזה שרדף אאע”ה אחר המלכים, שהם הד’ מלכיות לעומת ד’ כחות הרעות ע”ז ג”ע ושפ”ד וכח הכולל, ובזה דחה מנשמת דהמע”ה את כחות הרעות וקליפת הגיאות ע”י הכנעת לוט, ומאז התעוררה נשמת דוד ונפרדה מכחות הרעות המקיפין לה והיתה מוכנת לצאת: