וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
שמות יח א
מה שמועה שמע ובא?
רש”י :מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק יש לשאול למה רש”י בחר להביא רק את שתי התשובות האלה מתוך שלוש המופיעות במדרש. הרי במסכת זבחים דף קט”ז ע”א מובאות שלוש דעות מה שמע: “רבי יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע (סוף הפרשה הקודמת לפרשת יתרו)… רבי אליעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא (למאן דאמר שיתרו, לאחר מתן תורה בא)… ר”א בן יעקב אומר: קריעת ים סוף שמע ובא”. אם כן, רש”י החסיר את דעת ר’ אליעזר המודעי! עוד יש לשאול למה בחר להביא אותם דווקא בסדר הזה, הרי אם קודם שמע וראה בחוש אירוע על טבעי כמו קריעת ים סוף, צריך עוד הוכחה שה’ הוא מלך על כל העולם שהיה צריך לשמוע גם על מלחמת עמלק? (מה גם שסדר הדעות במדרש לעיל הוא הפוך!) אלא צריך להבין שמי שמתחבר לעם ישראל בגלל שהוא התרשם מהניסים הגלויים שה’ עושה לכבודו, באמת הגיע למדרגה מיוחדת, אבל מי שחפץ להצטרף לעם ישראל בגלל הניסים היום יומיים הנסתרים שה’ מעניק לעמו דרך הטבע, הוא באמת ראוי להצטרף לעמנו. על כן, הרבה שמעו את הנס של קריעת ים סוף, והתרשמו ממנו. אבל גדלותו של יתרו היא, שהוא הצליח לראות את התגלות רצון ה’ גם בדברים שהם לכאורה “טבעיים”, כגון נצחונו של ישראל במלחמת עמלק. ואת זה רצה רש”י ללמד, ולכן השמיט דעה אחת ונשאר עם שתי הדעות שמהן לימד ערך עליון של ראייה אמונית גבוהה.