דתניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד ערפד לאחר ז’ שנים נעשה קימוש קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח חוח לאחר שבע שנים נעשה שד שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים
בבא קמא טז כב
שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש
יש לבאר שאדם שאינו כורע במודים, הרי הוא חי במנותק מה’ בחייו, שאין הוא מכיר בסיבת הסיבות, במי שאמר והיה העולם. הוא חי בתודעה של ניתוק מה’. לכן שדרו, שזו מהותו, קומתו, הופכת מבחינת תאים לנחש שכל כולו ניתוק מאת ה’, שעליו נאמר “על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך”. ומבואר שהקללה בעניין זה היא ההיפרדות מה’ ואי הצורך לפנות אליו כלל (כי העפר מצוי לו תמיד), כמו אֱדום בנחלתו שאינו נזקק עוד להתפלל לנחלה, או מצרים עם היאור, שאינם נזקקים להתפלל על הגשמים, ובכך אינם נזקקים לקשר עם ה’ והם מנותקים ממנו.