באור

משתפים בפנימיות התורה

סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — פְּסוּלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.

סוכה ב א

ביאור הפסוק מאת

חוני

כמות קריאות ביאור 41

נלקח מספר: אורות יהודה

מחלוקת בסוכה שהיא גבוהה

לא סתם חז”ל חולקים על הסיבה מדוע סוכה שהיא למעלה מ-20 אמה פסולה. כל אמורא שם את האצבע על נקודה אחרת במצוות הסוכה. רבה, מלשון גדולה בארמית, שם את הדגש מבחינתו על הצורך של האדם לדעת ולראות את הסכך. הסכך של הסוכה הלא הוא ההשגחה האלהית הניסית על האדם שהיתה במדבר, הנהגת ניסית לכל אורך מסעם מענני הכבוד על למזון שלהם, דבר זה חוזר על עצמו אחת בשנה, האדם נכנס לסוג ההשגחה הזו וצריך לדעת רבה להבין, לראות את ההשגחה הזו עליו. רבי זירא לעומת זאת שם דגש על משהו אחר: לא בכדי הוא לומד מפסוק בישעיה המדבר על ימות המשיח. כלומר מבחינת רבי זירא, סוכות הוא חג שבו האדם טועם את טעם לעתיד לבוא אחת בשנה, נכנס למציאות של השגחה ניסית אלהית הסוככת על האדם. לא מספיק מבחינת רבי זירא לראות את ההשגחה אלא שהוא צריך לחיות אותה, לחוות את החוויה של השגחת ה’ עליו. רבא לעומת זאת, שם את הדגש על הזמניות של חווית הנס הקורית אחת בשנה בסוכות, מבחינתו חוויה זו אינה התכלית של העולם הזה אלא עולם הטבע בו האדם פועל וה’ פועל דרכו “בך ארוץ גדוד” הוא התכלית ולכן חשוב שסוכה זו תהיה דירת ארעי ולא קבע. רבי יהודה שמכשיר את הסוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה, שמכשיר סוכה של קבע, מדגיש שלעתיד לבוא, אחרי ימות המשיח, כן יהיה זמן שבו ההנהגה הניסית לגמרי תהיה העיקר והקבע ולכן אפשר שבחג כזה שהוא טעימה מזמן האלף השביעי, אפשר בשבעת הימים הללו לעשות את הסוכה בדרך קבע.