וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו’ (בראשית יב, א), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים מה, יא): שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרָאָה בִּירָה אַחַת דּוֹלֶקֶת, אָמַר תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה הַזּוֹ בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם. (תהלים מה, יב): וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, לְיַפּוֹתֵךְ בָּעוֹלָם, (תהלים מה, יב): וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, הֱוֵי וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם.
בראשית רבה לט א
שאברהם אבינו היה אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג
ולפי האמור יפורש דברי המדרש שאאע”ה הי’ אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, היינו שהשכיל שזה א”א, ולאו לישנא דספיקא הוא אלא ודאי שאי אפשר שהעוה”ז יהי’ בלי מנהיג, ומזה לקח ההתעוררות שלו, וככה הי’ נוהג מיום שהכיר את בוראו, עד שנאמר לו לך לך, וזהו שהציץ עליו בעל הבירה אני היא בעל הבירה, ולך לך ושם תראה ותדע המבוקש, וניחא לישנא שהי’ אומר לישנא דהוה שלא בפעם אחת הי’, אלא כל זמן ההוא הי’ אומר: ידובזה יש לפרש מה דפתח לה פתחא להאי פרשתא מהכתוב שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, דכבר אמרנו שמיעה מתיחס לגוף דשמיעה מתרגם קבלת דברים, והיינו שמקבל אפי’ אינו מבין, וראי’ מתיחס לשכל כענין שהחכמים נקראים עיני העדה, הטית אוזן הוא להיות רודף אחר כוונת התורה, ולא להסתפק עצמו בשטחית המאמר, וזה מחמת שיש לו תשוקה למלאות רצון הבורא, הוא מהדר להשלים הכוונה ותשוקה הוא בנפש, והנהו שלימות גוף ונפש ושכל, אך זה יתכן בישראל אחר יציאת מצרים נקרא לשמה, אבל לא לזולתם, וזה ושכחי עמך ובית אביך, אז הוא השמיעה, והראי’, והטית אוזן, לפי המבוקש שהוא לשמה כנ”ל: