וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
בראשית ו יג
כל מקום שאתה מוצא זנות
קץ כל בשר ברש”י כל מקום שאתה מוצא זנות וע”ז אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים כי מלאה הארץ חמס לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, לכאורה הוא סתירה מיני ובי’, ועיין מזרחי וגו”א, ולפי מה שאמרנו במק”א שכל אדם נברא שיהי’ לו תשוקה להש”י והמשתוקק לזנות שהוא היפוך האלקית כמו שאמרו ז”ל אלקיהם של אלו שונא זמה וכמ”ש הא”ע פ’ וילך, הרי הוא גוזל את התשוקה ממקום שראוי להיות, וכן ע”ז שנברא העולם ליתן כבוד להש”י וזה שנותן כבודו לאחר ותהלתו לפסילים הוא גזל, ובאשר בפנימית הוא גזל הוא גורר עבירת הגזל בפועל, ובכן הכל הוא דבר אחד, וכאשר הגיע עונם לידי פועל שהוא הגזל נחתם גזר דינם, ומקודם שלא הגיע הרע לפועל כ”כ לא הי’ ראוי שיחתם גזר דינם כי הענין חתימה הוא הוצאת גזר הדין לפועל ושפיר יוצדק הלשון קץ כל בשר בא לפני שזהו קץ וסוף עונם כי מלאה חמס מפניהם, שזה סוף עונות הקודמים ע”ז וזנות, ובזה יובן התרגום שלכאורה הוא מחוסר הבנה שפי’ ארי אתמליאת ארעא חטופין מן קדם עובדיהון בישא, ולהנ”ל יובן שאתמליאת ארעא חטופין בשביל חטא הקדום שהוא זנות וע”ז: