רַבִּי בְּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, בִּזְכוּת וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי אֲנִי נִגְלָה לָכֶם רִאשׁוֹן, וּפוֹרֵעַ לָכֶם מִן הָרִאשׁוֹן זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן, וּבוֹנֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. וּמֵבִיא לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (ישעיה מא, כז): רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן.
ויקרא רבה ל טז
בזכות ולקחתם לכם
במד”ר (שם) ר”ב בשם ר’ לוי אמר בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון זה עשו הרשע דכתיב בי’ ויצא הראשון, ובונה לכם ראשון זה בהמ”ק דכתיב בי’ כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח דכתיב בי’ ראשון לציון וגו’ עכ”ל, והלשון אני נגלה לכם ראשון לכאורה משולל הבנה וכן הי’ צ”ל אני ראשון נגלה לכם והי’ פירושו אני ששמי ראשון כמ”ש אני ה’ ראשון [כן הגי’ בילקוט] אבל נגלה לכם ראשון צריך ביאור, מה גם לגי’ הילקוט שמסיים כמ”ש אני ה’ ראשון: כבונראה דהנה איתא בספרים בויכוח שבין השי”ת וישראל, הקב”ה אמר שובו אלי ואשובה אליכם, היינו שישראל יתחילו מקודם לעשות תשובה, וישראל אומרים השיבנו ה’ אליך ונשובה, שהשי”ת ישפיע בהם אהבה ודביקות אליו יתברך מקודם ואח”כ יהי’ ביכולתם לעשות תשובה ע”כ, ובאמת אין בשמים כילות וצרות עין ח”ו ליתן לישראל כל טוב בתחילה, אך באשר יש חשש שלא יקחו האהבה לדברים פחותים כידוע, ע”כ אין נותנין להם מקודם עד שישובו אליו מקודם מדברים הפחותים, ואז יהיו כלים לקבל את האהבה הניתנה להם מהשי”ת, וכן הוא בכל טובות וברכות: