אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה — יִסּוּרִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״. וְאֵין ״עוּף״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״, וְאֵין ״רֶשֶׁף״ אֶלָּא יִסּוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף״.
ברכות ה ו
כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו
מטרת הייסורים המגיעים לאדם היא לקדם אותו במידותיו, במעשיו. אדם שלומד תורה מתקדם בעצמו ואינו צריך להם, לכן הם בדילין ממנו (עיין מהר”ל). בהמשך הגמרא מבואר הבדל בין ייסורים של אהבה לשאר ייסורים. נראה לבאר שייסורים שבאים לשם כפרה נובעים מפגמים במעשי האדם או במידותיו, וייסורים של אהבה באים ללא קשר לפגם מסוים, אלא רק לרומם ולקדם אותו.