ג’ דברים באים בהיסח הדעת

יש מקרים בתורה שאינם מובנים. דוגמה ראשונה היא עניין קין והבל: כל אחד מהם נולד עם אחות תאומה (נלמד על ידי ייתור המילים “את” – ‘ותלד את קין … ותוסף ללד את אחיו את הבל’), ומתחתנים איתה. כיצד ייתכן הדבר? והרי התורה אוסרת על גילוי עריות “כי חסד הוא”! למה הקב”ה מחליט לקיים את העולם בצורה כזו ולא בצורה שמתאימה לחוקי התורה? עוד דוגמה היא עניין המשיח שעובר דרך לוט. אדם ש’הולך’ עם בנותיו זוכה לצאצאים כאלו של דוד המלך ומשיח (מרות שבאה ממואב)?! למה לעבור בצורה כזו?! בהמשך, סיפור גם כן משונה עם תמר ויהודה (ביאה אסורה), ולאחר מכן עם רות ובועז (שהיה ספק אם לקבל אותה לעם ישראל בשל היותה מואבייה) שמהם בסוף נולד דוד המלך, ולעתיד לבוא – המשיח. ידוע ההסבר שכדי שהשטן לא יקטרג על דבר כל כך גדול, הדרך שה’ בוחר מסובכת כדי לא לגרום לקטרוג. אבל אין זה עונה על עצם השאלה – למה זה מתבצע כך בכל זאת? מדוע בדרכים הסותרות את ציווי התורה? האין לה’ דרך מסובכת שאינה בניגוד לתורה? (אפשר להביא גם כן את סיפור רחל ולאה שמתחתנות עם יעקב כאשר זה אחד מאיסורי העריות המפורשים! אחת התשובות הידועות היא שיעקב לא היה עדיין בארץ ישראל וכדומה, ולכן לא חלו חוקי התורה כפי שאנו מכירים, אבל אין זה עונה על השאלה המהותית – למה הקב”ה עושה את זה בצורה הנוגדת את מצוות התורה שהוא נתן לנו?) יש להבין את עניין הסגולה שהוא העיקרי לעומת המעשה. הרמח”ל[1] מתאר את זה בשתי הנהגות ה’ בעולם: הנהגת הייחוד והנהגת המשפט. הנהגת הייחוד מבטאת רצון של הקב”ה להגיע לתכלית בצורה שהוא בוחר להגיע אליה, הנהגת המשפט מבטאת את המעשים של האדם עצמו. הקב”ה מזמין את האדם להצטרף לתוכניתו, אך האדם לא מחליף אותו, הקב”ה הוא זה שמחליט על התוכנית! זהו חטא אדם הראשון שחשב יותר מדי על עולם המעשה והתחיל לעשות סברות בעצמו, במקום ללכת ברצון ה’ דווקא על ידי עץ החיים. עץ החיים היה צריך להקדים את עץ הדעת! הקב”ה בוחר את האנשים שדרכם הוא רוצה להגיע לתכליתו, וזה מה שנקרא ‘סגולה’. המעשה אינו העיקר, אלא הסגולה והבחירה של הקב”ה. הוא זה שמחליט על פי רצונו, ואין זה קשור למעשים או למצוות התורה. ידוע שהתורה היא זעיר אנפין (‘פנים קטנות’ – התגלות קטנה, מצומצמת). אבל תורה שלמעלה מזעיר אנפין לא מתגלה. רצון ה’ המופיע באנשים איננו קשור לתורה של העולם הזה עם מצוותיה, אלא קשור לעולמות של תורה עליונים יותר, שהם מעבר למצוות התורה המופיעים אצלנו. ולכן זו בחירתו ורצונו לעבור דווקא דרך לוט או רחל ולאה לאותו בעל למרות חוסר ההתאמה לחוקי התורה. (נפש החיים בפרק א מסביר גם על צד זה את עניין רחל ולאה.) לכן אִמרה זו של הגמרא עכשיו מובנת. משיח בא בהיסח הדעת, לא מצד המעשים של האדם ומצוותיו, אלא מצד הרצון האלוקי העליון המופיע מעל התגלות התורה בזעיר אנפין, בדרך שאין דעת האדם מבינה ומכירה. לגבי שני הדברים האחרים הבאים גם כן בהיסח הדעת: מציאה היא דבר שאינו קשור למעשה האדם, אלא לרצון ה’ בצורה כביכול מקרית, האדם לא מצפה וזה מגיע לו פתאום. עקרב עוקץ את האדם בצורה שהיא לא קשורה למעשה האדם, בכל מקרה הוא עוקץ, ואין זה קשור להתנהגותו. גם הם באים בהיסח הדעת, כלומר מדובר ברצון אלוקי שאי אפשר לתרגם לעולם רגיל של תורה ומצוות. מדינת ישראל שקמה על ידי אנשים שלא שמרו תורה ומצוות, זו גם הסגולה המופיעה בהם, רצון ה’ שיעבור דווקא דרכם, דרך עם ישראל, וגם זה נעשה בצורה של היסח דעת, לא לפי מעשה האדם על פי תורה של העולם הזה.