הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש – הרי אלו מועדין

את המחלוקת האם חיות רעות מועדות לעולם או האם ניתן להפוך אותן לבני תרבות אפשר לבאר על דרך הרמז על אומות העולם – האם יש להן תיקון ויכולים לדור עם ישראל בשלום (להיות בני תרבות), או לאו. הנביא כבר אמר (ישעיה פרק י”א) “וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם”. לפי זה, לדעת חכמים, לאומות העולם השונות, המיוצגות במשנה כחיות שונות שבהן מידות שונות: זאב, ארי וכו’, ולא החיות שבפסוק, אין יכולת לחיות באמת בשלום עִם עַם ישראל, אלא מועדים לעולם, אפילו בנשיכה, כפי שמביא רש”י. אך לדעת רבי אלעזר, אפשר שאומות העולם יהיו בני תרבות. הוא מדבר על מצב של ‘לעתיד לבוא’, שבו, כדברי הנביא, יעשו תיקון ולא ירצו עוד לטרוף את החלשים מהם. הנמר הוא יוון ותרבותם. הארי הרי הוא בבל, כפי שרואים בחזיון דניאל. הדוב – מדובר בפרסיים. הברדלס – מדובר ברומא, גלות אדום. ונקרא בכמה שמות, צבוע, הוא צובע את עצמו בכמה אופנים שונים, כדברי חז”ל שדומה לחזיר שמראה טלפיו להראות שהוא כאילו כשר. אפא, נפרא, צבוע זכר וגם נקבה, גם החלק המשפיע בגלות אדום, וגם החלק הפאסיבי של אותה אומה בסופו של דבר הינם מועדים לעם ישראל. עם זאת, גם לדעת רבי אלעזר, לנחש אין אפשרות, אפילו לעתיד לבוא, להפוך ממועד לבן תרבות. מדובר כנראה בתרבויות ה’נחש’ שהיו קודמות לאדם הראשון, אדם הראשון, כידוע, הינו האדם הנביא הראשון, אבל לא מן הנמנע שהיו לפניו עוד אנושיות, והן המתוארות בשפת התורה כ’נחש’.