הרוצה להיות חסיד

לאדם יש שלוש מערכות: האחת היא בינו לבין עצמו, המידות שקשורות לנפש. המערכת השנייה היא היחס בינו בין הסובבים אותו, בן אדם לחברו, והשלישית היא בינו לבין ה’. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. רב יהודה (‘מילי דנזיקין’) מדגיש את הפן המיוחד והמשמעותי בענייני בן אדם לחברו. בסופו של דבר, זו ההתמודדות הקשה ביותר, הצורך לתקן את המידות הנוגעות ביחס לאחרים דורש לפעמים מאמצים עליונים. קל הרבה יותר, לעומת זאת, לעבוד את ה’ בפן של בן אדם למקום. כביכול לא נדרש מהאדם שינוי עצמי. נתינת צדקה, הנחת תפילין, שמירת שבת וכו’ הם בסופו של דבר מעשים כביכול ‘טכניים’ שלא דורשים שינוי פנימי. לשנות התייחסות ומידות – קשה הרבה יותר. שמעתי מכלי ראשון, מד”ר אוזן, ששירת בבית חולים בצרפת, היכן שהרבה דרי רחוב היו מגיעים לטיפול או כל מיני אנשים פשוטים אחרים: יום אחד הגיע לשם רב מאיר פנים, שהיה הרב רחמים נאהורי ואשתו זצ”ל. ד”ר אוזן שמח לראות יהודי צדיק והתעניין בו. הוא הבין שהם הגיעו בשביל אשת הרב, והציע לו להיכנס לטיפול מייד, לפני כולם. הרב סירב ולא רצה לעבור לפני אף אחד. להגיע למדרגות כאלו, זה חסידות שדורשת עבודה כל החיים, הרבה יותר קשה מהידור במצוות אתרוג וכדומה, שם האדם לא נדרש להשתנות. רבא (‘מילי דאבות’) מדגיש את הפן של הקשר בין אדם עם עצמו, תיקון המידות הפנימיות, שמבוארות בהרחבה בין השאר בפרקי אבות. מידת החסד, הגבורה, הביטחון, ההשתדלות, כל אלו, לדעת רבא, הם העיקר כדי להגיע למדרגת החסיד. ויש אומרים, ברובד השלישי (‘ מילי דברכות’), שמערכת הקשר עם ה’ היא זו שמביאה בסוף את האדם למעלת החסידות.